גלר נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ-פ"ת ואח'

התובע – ע"י עו"ד רונית משיח (משגב)

נתבעות 1-2 – ע"י עו"ד א' צחייק

נתבעות 3-4 – ע"י עו"ד א' קוזלובסקי

נתבעת 5 – ע"י עו"ד עומר שגיא

נתבעת 6 – ע"י עו"ד אסף בן משה

פסק דין

א. מבוא

1.התובע, נהג משאית, הועסק על ידי נתבעת 6, אלדן שירותי דרך בע"מ. בעבודתו נהג במשאית מ.ר. 16-873-15, אשר בוטחה יחדיו על ידי נתבעות 1 ו-2, מגדל חברה לביטוח בע"מ ואבנר איגוד לביטוח נפגעי רכב בע"מ. המשאית מיועדת להובלת כלי רכב והיא קרויה "מובילית". (להלן: "המשאית").

2.נתבעת 3, דן רכב ותחבורה ד.ר.ת בע"מ, היא הבעלים של רכב מסוג טרנזיט מ.ר. 65-279-35 ונתבעת 4, כלל חברה לביטוח בע"מ, היא המבטחת של רכב זה. (להלן: "הטרנזיט").

3.נתבעת 5 היא קרנית, קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים.

4.התובע טען בכתב התביעה כי הוא נפגע בשתי תאונות דרכים כדלקמן:

האחת, מיום 27.08.02, לגביה טען התובע כי נפגע "כאשר נפל מהמשאית תוך ירידה ממנה" ונפגע בקרסול רגל ימין ובגבו. (סעיף 9 לכתב התביעה המתוקן).

השנייה, מיום 01.01.03, לגביה טען התובע כי הוא נפגע כאשר נפל מטרנזיט אשר הובל על גבי המשאית. בכתב התביעה נטען כי התובע נפל מגובה רב שכן הטרנזיט הובל בקומה השנייה של המשאית ועקב כך נפגע באורח קשה, בין היתר בגבו, ברגליו ובידו השמאלית. (סעיף 10 לכתב התביעה המתוקן).

5.התובע טען כי שתי התאונות הן תאונות עבודה וכי הוא פנה למוסד לביטוח לאומי בתביעות לקביעת דרגת נכות. לטענת התובע, לאחר שהוועדות הרפואיות של המוסד לביטוח לאומי קבעו כי נותרו לו נכויות בתחום האורטופדי בגין כל אחת מהתאונות, התובע עתר לאיחוד נכויות והוא הוכר על ידי המוסד לביטוח לאומי, בגין פגיעותיו בשתי התאונות, כנכה בשיעור 54.5% ולאחר הפעלת תקנה 15, 82%.

6.התובע טען כי שתי התאונות הן תאונות דרכים כאמור בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975. (להלן: "חוק הפיצויים"). כן טען כי נתבעות 1-2 חבות כלפיו, בגין התאונה הראשונה, כמבטחות המשאית וכי נתבעת 4 חבה כלפיו, בגין התאונה השנייה, כמבטחת הטרנזיט. התובע טען לחלופין כי על נתבעת 6 מוטלת החובה לפצותו בגין נזקיו כמי שהייתה מעבידתו, בין היתר, בגין רשלנותה.

7.הן נתבעות 1-2 והן נתבעות 3-4 הכחישו בכתבי ההגנה את עצם קרות התאונות ואת נסיבותיהן וטענו כי התובע לא נפגע באירוע שהינו "תאונת דרכים" כהגדרתה בחוק הפיצויים. (סעיף 4 לכתב ההגנה של נתבעות 1-2. סעיף 10 לכתב ההגנה של נתבעות 3-4).

8.עניינה של החלטה זו הוא סיווג התאונות. (ר' החלטה מיום 09.12.09).

ב. התאונה מיום 27.08.02

9.ביחס לנסיבות התאונה הראשונה, התובע הצהיר בתצהיר עדותו הראשית כדלקמן:

"ביום 27.08.02 עסקתי בהכנת רצועות קשירה, הכנת הסטופרים והזזתם וזאת לקראת העמסת רכבים על המובילית, בשלב מסוים רציתי לרדת מהמשאית והלכתי על הרמפה לכיוון הירידה. ("הסקטים"), תוך כדי הליכתי על הסקטים החלקתי ונפלתי לארץ". (סעיף 4 לתצהיר).